ספר לי על עצמך
השאלה הראשונה ברוב ראיונות העבודה היא "ספר לי על עצמך". עבור רוב המועמדים זאת שאלה מעורפלת, מבלבלת ומלחיצה. מי ששומע אותה בפעם הראשונה, לא תמיד מבין מה מצפים ממנו. הוא עלול להיבהל, להסס, לענות תשובה דלה, או להיפך, לענות תשובה מפורטת מידי.
ראשית, חשוב להבין מה התשובה שלא מצפים לשמוע:
המראיין/ת לא מצפה למונולוג ארוך שמתאר כל שלב ושלב בחייך מימי בית-הספר התיכון ועד היום. הוא לא באמת רוצה לשמוע את כל מה שיש לך לומר על עצמך.
אילו המראיין היה מציג את השאלה במדוייק היא היתה מנוסחת כך:
"מה את יכולה לספר לי על עצמך, שעשוי לסייע לי להחליט,
שאת המועמדת המתאימה והראויה ביותר לתפקיד?"
לכן, אין צורך להתחיל את התשובה עם שאלות מהסוג הזה:
- מה אתה רוצה לדעת?
- למה את מתכוונת?
- את יכולה בבקשה להיות יותר ספציפית?
- אהה... מאיפה להתחיל?
- אההה... אממממ... אני לא יודע...
מה המסר העיקרי?
המסר העיקרי בתשובה הוא היתרונות שלך כמועמדת- הסיבות שבזכותן את הכי מתאימה. התשובה צריכה להיות קצרה וקולעת, כך שהמראיין ירצה לשמוע עד הסוף מבלי לקטוע אותך באמצע. כך את מבטיחה לעצמך, שתוכלי להציג את כל יתרונותייך מבלי שתשומת הלב תוסט לנושאים אחרים.
מה היקף התשובה?
התשובה צריכה להיות קצרה, בדומה ל"נאום מעלית". דקה אחת או שתיים שמציגות אותך ואת הערך שלך כאשת מקצוע.
איך להתחיל?
אפשר להתחיל בברכת שלום, בוקר טוב או צהריים טובים. לאחר מכן, לציין שם ומקום מגורים. אפשר גם גיל, אם חשוב לך לציין. לאחר מכן, להציג את המקצוע ואת שנות הניסיון בתחום. המקצוע והניסיון הם אלו שמגדירים אותך בהקשר הזה של ראיון עבודה. הם העיקר. הם הזהות התעסוקתית שלך.
איך להמשיך? מה להוסיף?
לאחר תיאור המקצוע ושנות הניסיון אפשר לפרט:
השכלה רלוונטית מכל סוג.
שנות ניסיון בתת-תחום ספציפי.
התאמה לתפקיד: מיומנויות והישגים מקצועיים.
היכרות וידע על המעסיק, הענף, התחום או התעשייה.
תיאור ה"אני מאמין" המקצועי שלך.
מידע שלא תומך בהחלטה לקבל אותך לעבודה, איננו רלוונטי בשלב הזה של הראיון. למשל:
- מצב משפחתי, שם בן/בת הזוג או שמות הילדים והגילאים שלהם.
- מקומות מגורים קודמים, או מקום הולדתך. (אלא אם כן גרתם או נולדתם בחו"ל)
- תחביבים שאינם משיקים לעולם התוכן של המקצוע.
- תכונות אופי, ערכים או שאיפות, שאינם רלוונטיים לדרישות המשרה.
- שירות צבאי (אלא אם כן אתם משוחררים טריים משירות חובה או קבע).
- הטיול הגדול שאחרי הצבא, או הטיול שאחרי הלימודים, או טיול בכלל.
כיצד לסיים את התשובה?
מומלץ לסיים את התשובה עם משפט שהכנת מראש. אל תהיה מופתע מכך שהתשובה שלך הגיעה לסיומה ואל תגיד במבוכה: "וזהו". החלט מראש מה המשפט האחרון שברצונך לומר, ואמור אותו בביטחון, ובטון לפיו ברור שאמרת את כל מה שיש לך לומר.
דוגמאות לתשובות פחות טובות:
אני אורנה, בת 36, נשואה לאייל ואמא לשני בנים ובת. אנחנו גרים ברעננה ובמקור אני מקיבוץ בארי. בשנתיים האחרונות הייתי בבית עם נעמה, הבת הקטנה שלי. יש לי תואר בהנדסת תעשייה וניהול, ואני מרגישה מוכנה לחזור לעולם העבודה במשרה מלאה.
אני ארז, נשוי למיכל ואב לשני בנים. לבכור שלי היתה בר מצווה בחודש שעבר. אני חבר בנבחרת הכדורסל העירונית ועוסק בספורט באופן קבוע. יש לי תואר ראשון בקידום נוער ואני מתכנן ללמוד תואר נוסף בעבודה סוציאלית.
דוגמאות לתשובות טובות:
אני אורנה, בת 36, מרעננה. אני בוגרת תואר ראשון בהנדסה תעשייה וניהול ויש לי ניסיון של 4 שנים בעבודה בארגונים בתחום הפארמה. אני חוזרת לשוק העבודה לאחר שנתיים בבית. בתקופה שלא עבדתי מחוץ לבית, הקפדתי להישאר בעניינים, להתעדכן, וללכת להשתלמויות וימי עיון. אני יודעת שאני מוכנה לשוב לעבודה במשרה מלאה.
אני ארז, בן 38, מחולון. יש לי ניסיון של 12 שנה בקידום נוער. ב-4 השנים האחרונות אני עובד בעיריית חולון במחלקת הרווחה. לאחרונה קיבלתי קידום ואני אחראי על תחום ההשכלה לנוער בסיכון. אני יודע שאתם עמותה שעוסקת בעיקר באיתור נוער עם פוטנציאל גבוה ללימודים מקצועיים, וזה אחד מהדברים הכי חשובים לי- לפתוח דלתות באמצעות השכלה. לכן גם החלטתי ללמוד תואר נוסף בעבודה סוציאלית. כדי שיהיו לי יותר כלים מקצועיים.
לסיכום, התשובה צריכה להיות קצרה וממוקדת, ובדגש על הערך הייחודי שלך ועל היתרונות שלך כמועמד המתאים והראוי ביותר לתפקיד.
