לא כולל שירות! משרות סטודנטיאליות בקורות חיים
כמעט כל הסטודנטים, ולא מעט מהבוגרים הטריים, עובדים במשרות סטודנטיאליות, כלומר משרות זמניות או מזדמנות. כששואלים אותי האם לציין בקורות חיים עבודה כשליח, מלצר, אחראי משמרת, מאבטח וכדומה, השאלה הזאת נובעת בדרך כלל ממבוכה. התחושה היא שזה יהיה מיותר או טיפשי לציין משרה כזאת בקורות חיים. אבל לא, זה ממש לא טיפשי! עצם היכולת לעבוד במקביל ללימודים, או להקדיש חלק מחופשת הקיץ גם לעבודה היא יכולת רלוונטית, ואפשר בהחלט להתגאות בה.
החוכמה היא לתאר את המשרה באופן שיאפשר להסיק ממנה על יכולות ומיומנויות שיהיו רלוונטיות לתפקידים אחרים מקצועיים יותר. הרי ברור שלהיות אחראית משמרת במסעדה עמוסה, זה לא בדיוק כמו להיות מלצרית בבית קפה שכונתי. להיות שליח בפיצרייה, זה לא בדיוק כמו להיות שליח במשרד אדריכלים. המיומנויות הן אחרות, אופי העבודה שונה, וכך גם אופיו של מי שממלא את התפקיד. לכן, כדאי מאוד לציין את מה שלא מובן מאליו מהתיאור הבסיסי של התפקיד.
אז מה לציין בתיאור התפקיד?
סוג מקום העבודה (מסעדה, בית קפה, מועדון, בר, חנות, משרד).
שם מקום העבודה והיכן הוא נמצא (מיקום גיאוגראפי).
היקף הלקוחות הממוצע, או הטווח העליון והתחתון.
במידה ועובדים במשמרות: כמה משמרות בשבוע ; איזה משמרות (בוקר, אחה"צ, ערב או לילה) ; משך המשמרת אם היא ארוכה במיוחד, או כפולה.
במידה ואחראיים על צוות עובדים: כמה חברים בצוות ובאיזה עובדים מדובר.
למשל:
אחמ"ש במסעדת "ישראלה" בתל אביב
אחריות על 6 מלצרים ו-2 עובדי מטבח
3 משמרות בשבוע ומשמרת לילה אחת בסופ"ש
שליח במשרד עו"ד ישראל ישראלי ושות'
ביצוע שליחויות לבתי משפט, רשויות ממשלתיות ולקוחות המשרד
4 משמרות בשבוע בשעות אחה"צ והערב
דוגמא נוספת: כשסטודנטית מספרת לי שהיא עושה בייביסיטר, יסתבר בדרך כלל שהיא מטפלת בילדים על בסיס קבוע. עבודה כזאת דורשת יכולות אחרות לגמרי. להיות עם ילדים, להכין איתם שיעורים, לשחק איתם, להתפעל מהם ולהתמודד עם תסכולים, זאת לא מיומנות בסיסית של בייביסיטר. לכן, אפשר לציין משרה כזאת בקורות החיים, ולכתוב אותה לפי אותם עקרונות שציינתי.
למשל:
טיפול בשלושה ילדים בני 3, 6 ו-12
איסוף מבית הספר, סיוע בהכנת שיעורי בית, והכנת ארוחת ערב
3 פעמים בשבוע למשך 4 שעות
לסיכום, גם משרה סטודנטיאלית היא משרה רלוונטית, ובוודאי עדיפה על היעדרה של משרה בכלל. המאמץ ללמוד ולעבוד במקביל, תמיד יוערך על ידי המעסיק. בדרך כלל עובדה זאת תהיה חלק ממערך השיקולים של המעסיק, ותהווה מעין "פקטור" לממוצע הציונים של המועמד.
